<h1>המנהיג דיני תפילה</h1>
<h2>דף ח.</h2>
ויחיד הבא לומ' מעין כל ברכה וברכה בסוף כל ברכ' וברכ' אומ' שאם היה לו [חולה] בתוך ביתו אומ' בברכת חולים, ואם היה צריך לפרנסה אומרה בברכ' השני', דכל הצריכי' שיש לאדם יכול לשאלם בשומע תפילה, אבל לא בג' הראשונות ולא בג' אחרונו' אלא באמצעיו', וכל השואל צרכיו בהן אין נזקקי' לו פי' אין תפי' נשמעת. וכתב רבי' יעקב מ"כ דהא [ד']אמ' שמואל אל ישאל אדם צרכיו מצרכי יחיד הוא דקאמ' דאין שואלין מדלא אמ' אין שואלין צריכי' אבל צרכי רבים שואלין, ותדע שכן הוא, שהרי כל עקרן שלג' ראשונות וג' אחרונות צרכי ציבור נינהו, ומטעם זה נהגו כל ישרא' לומ' זכרינו לחיים באבות, ובגבורות מי כמוך, ובקדושה ובכן ובכן ובכן, באחרונו' בהודאה וכתו' לחיים [ובשים שלום] ובספר חיים מר"ה ועד יום הכיפור', וכן מנהג כל ישראל (לענות) [לומר] [קורבנות קורבות) [קרובות] שיסדו המשוררי' בג' ראשונות, ו(ב)כן ביוצר אור יוצרי', ואהבה באהבת עולם, וזולת באמת ויציב, ומי כמוך סמוך לסופו, מקום שנהגו להאריך הכל כמנהג המדינה, ואין בזה הפסק כלל.
